איזה מזל שיש שילוט על הכבישים. אם לא הייתי הולכת לאיבוד. אני וחבר שלי חוגגים היום שנה ביחד והחלטתי לעשות לו הפתעה ולקחת אותו לצימר בצפון. לא היה קל למצוא צימר שהוא גם יפה וגם בטווח המחירים שאני יכולה להרשות לעצמי. יש צימרים יפיפיים ומפנקים באזורים מדהימים, בכלל הארץ שלנו מהממת ביופייה אבל המחירים.. אוי המחירים. רק ארוחת בוקר בצימר זה איזה מאה שקל לאחד והם כולה מביאים חביתה מעט ירקות לחם גרנולה וחלב.
בסוף מצאתי מבצע לצימר דרך האתרים של הקופונים של ההנחות שכל דבר זה איזה חצי מחיר. אבל זה נמצא באיזה חור בצפון ובדיוק הגי.פי.אס של אבא שלי התקלקל אז לא אוכל להשתמש בו. ואני לא רוצה להגיד לחבר שלי לאן אנחנו נוסעים כי אני רוצה שזו תהיה הפתעה. אז עכשיו אני צריכה לבדוק במפות באינטרנט איפה זה בדיוק נמצא וללמוד את כל הדרך בעל פה כי אני לא רוצה שחבר שלי יקרא מדף לאיפה אנחנו נוסעים. מזל שיש שילוט על הכבישים, זה בינתיים הכלי עזר היחידי שיש לי.
ישבתי עם אבא שלי על המפה כי אני גרועה בכיוונים והוא הסביר לי שאני צריכה לשים לב טוב טוב לכל שילוט הנקרא בדרכי. הוא רשם לי במדויק איך להגיע ואני התחלתי לשנן את ההוראות הוראה אחרי הוראה. למזלי יש לי זיכרון טוב וכשנסענו לצימר זכרתי כ פרט ופרט ובאמת כל שילוט שהיה על הכביש עזר לי רבות. חבר שלי היה ממש סקרן לדעת לאיפה אנחנו נוסעים אבל למרות שהייתי בלחץ שאולי לא אצליח למצוא את המקום לא הייתי מוכנה להישבר ולא אמרתי לו.
לאחר ארבע שעות נסיעה כמעט רצופות היה שילוט של "הצימרים של צילה- עוד מאה מטרים". חבר שלי התלהב כל כך. ידעתי שהוא זה שרוצה לקחת אותי לצימר אבל אני הקדמתי אותו והצלחתי לעשות לו הפתעה. הרגשתי ממש מאושרת. זה הולך להיות סוף שבוע פשוט מושלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה