בכל שנה אני באותה הבעיה אני לא יודעת איזה מתנה לקנות לחבר שלי. לבנות מאד קל לקנות מתנה. תמיד אפשר לקנות שרשרת יפה או צמידים מוזהבים או ג'ינס חדש או איזה קישוט מיוחד לדירה. עם בנים פשוט אין לי מושג מה לקנות. אפשר תמיד לקנות בושם או עניבה אבל חבר שלי ממש לא אוהב עניבות ובשמים ממש לא חסר לו. אז אחרי התייעצות עם אימא וחברות החלטתי לקנות לו עט יוקרתי עם חריתה אומנותית עליו.
המתנה היא קצת יקרה אבל היא שווה כל שקל. אבל לא ידעתי מה לחרוט על גבי העט. חריתה אומנותית של "אני אוהבת אותך" או "אני שלך לנצח" נשמע לי פשוט מידי. רציתי לחרוט משהו משמעותי, משהו שמייחד אותי ואותו, משהו שמייצג אבן במערכת יחסים שלנו. רוצה חריתה מיוחדת במינה, חריתה מקורית, חריתה שתגיד "הנה את ואהוד".
אז התחלתי להיזכר בכל הדייטים הראשונים שלנו ובאופן שהכרנו ומיד ידעתי איזה חריתה אומנותית אני רוצה לחרות על גבי העט. אני ואהוד נפגשנו בקומזיץ שעל האש בל"ג בעומר שנה שעברה. האוויר היה מלא עשן והיה קשה לנשום. אהוד לקח אותי לצד הרחק מהמדורות ופתאום ראיתי שהבחור מתמלא שמחה רבה. הוא ראה כוכב נופל. הוא אמר לי להביע מהר משאלה.
התחלנו בשיחה ערנית ובמהרה גילתי כי הבחור מסקרן אותי רבות. בדייטים הבאים אהוד הרבה להסתכל על השמיים בלילות לחפש אחר כוכבים נופלים. הוא אמר שהוא רוצה לבקש את הבקשה שביקש בשנית כי לוודא שמשאלתו תתגשם. אומנם לא ראינו בשנית כוכב נופל, אך המשאלה גם שלי וגם שלו התגשמה בהחלט. אין כמו משאלות גדולות וקטנות ואין כמו חריתה אומנותית של כוכב נופל על מנת להיזכר ברגע קסום ויפיפייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה