איזו מצחיקה האחיינית שלי. הלכתי איתה אתמול לקניון. היא כל כך מזכירה לי את עצמי כשאני הייתי קטנה. היא כל כך סקרנית ולכל דבר יש לה שאלה וגם אחרי שענית לה את התשובה תהיה לה עוד שאלה ולאחר מכן עוד שאלה. אז כמובן שנכנסו לכל החנויות. נכנסו לחניות בגדים והאחיינית שלי שאלה אותי איך מייצרים בגדים ולמה יש כל כך הרבה בגדים ולמה אבא שלה קונה בגדים רק מחנות אחת ולא משאר החנויות. נכנסו לחנות של מוצרי חשמל והיו לא אין סוף שאלות. נכנסו לחנות של מכשירי כתיבה והיא החלה לשאול איך מייצרים דבקים. בקיצור שאלות רבות היו לאחיינית שלי.
ניסתי לענות על רוב שאלותיה. חלקן היו פשוטות לענות ועל חלק מהשאלות הצטערתי שאין לידי איזה גוגל כדי להריץ את השאלות ולמנוע את המבוכה שלי וגם כדי שיהיה לה מענה לשאלות שלה ושהיא תלמד ותפיק מתשובותיי ידע. אז לגבי השאלה למה אבא אוהב רק חנות אחת היה קל לענות, אבל על השאלה איך נוצרו דבקים ידעתי לענות בחלקית, שמייצרים דבקים מהשרף של העצים אבל היו שאלות על מוצרי אלקטרוניקה שלא ידעתי בכלל לענות.
אחרי המבוכה שלי שאני לא יודעת לענות על שאלותיה החלטתי לגרום לה להיות עסוקה במשהו ככה שהיא לא תשאל אותי שאלות שאני לא יודעת להשיב עליהם. אז קניתי לה מספר דבקים בצורות שונות וכל מיני פלקטים בצבעים שונים וגם מדבקות של דמויות שונות ואמרתי לה שנלך לשבת במקדונלס, נאכל המבורגר ונעשה יצירת אומנות.
היא שמחה כל כך וגם אני שמחתי שתמו השאלות. קנינו המבוגר וצ'יפס ושתייה והתיישבנו לצייר ולהדביק מדבקות. היא פתחה והשתמשה בכל המדבקות, דבקים, בריסטולים שקניתי לה וראו שהיא נהנתה מכל שנייה ושנייה. וחייבת לציין שגם אני נהניתי באותם הרגעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה