יום שלישי, 12 באפריל 2011

אני, בכוחות עצמי

נמאס לי מהעיצוב שלי בבית. הכול לבן ויש תחושה של ריקנות. החלטתי לשפץ ולהוסיף. להפוך את הבית שלי למקום קצת חם ונעים יותר. חברה שלי עברה לא ממזמן לדירה משלה והבחורה הקודמת שגרה בדירה הדביקה עם דבקים מיוחדים על החלון זכוכית של במטח דוגמא של טפט עם פרחים ואני ממש נדלקתי על הרעיון. והתחלתי לחפש טפטים שונים עם פרחים עדינים ואדומים לזגוגיות החלון, עבור הקירות ועבור האריגים שבאמבטיה.

החלטתי הפעם שאני מטפלת בבית שלי לבד. אז קניתי דבקים שמתאימים להדבקת טפטים מסוג זה והתחלתי במלאכה. על הזגוגיות הדבקתי טפטים של חמניות ובאמבטיה טפט של סיגליות וגם הדבקים טפטים על ארון הבגדים. כל המלאכה גרמה לי סיפוק רב והחלטתי להעביר את הבית שיפוץ כולל. ושוב החלטתי שאני זו שתעשה את השיפוץ לבד ללא כל עזרה לגמרי בכוחות עצמי.

אז קניתי שפכטל לטיוח, צבעים לבנים ובצבע באז, דבקים וסטרפים של ציורים של עלים שאפשר להדביק על הקירות. תכננתי לצבוע את הסלון וחדר השינה בצבע באז ואת המטבח בצבע לבן. אבל קודם כל דאגתי לכסות את החורים שנוצרו על הקיר ואז שייפתי ורק לאחר מכן דאגתי לצבוע. לא היה קל לעשות את כל המלאכה לבד והאדים של החומרים והאקונומיקה ובצבעים עשו לי קצת סחרחורות מידי פעם.

אבל ברגע שהמלאכה הושלמה הייתי ממש מרוצה. חדרי השינה והסלון הצבועים בצבע באז מילאו את החדר בחום והמטבח לפתע פתאום נראה כחדש לחלוטין. הקישוט האחרון והסופי ליצירת חדר השינה החדש היה הסטרפים בציורים של העלים שקניתי. לקחתי את הדבק שקניתי ולהתחלתי להדביק. אולם בסוף התברר לי שקניתי את הדבק הלא נכון. שבתי לחנות והפעם קניתי דבקים מתאימים. התוצאה הייתה מושלמת. כיף לי לחזור לביתי הקט החם ששופץ בידיי שלי ושלי בלבד.

אני אוהבת למחזר!

יש לי תמיד כל כך מלא עיתונים בבית.. נראה לי שפשוט אני אוגרת עיתונים ומגזינים.. יוצא לי לעלעל בהם פה ושם אבל בדרך כלל אני בכלל לא קוראת ואז עוד עיתון נערם על עיתון נוסף ונוסף. בסוף תמיד למרגלות המיטה יש לי ערימה בגודל הר של עיתונים. חבל על כל הנייר הזה.. סתם נייר מבוזבז.. מסכינים העצים... מזל שקם הגאון וחשב על מחזור נייר.

אז תמיד אני מפרידה בין זבל שהוא נייר לשאר הזבל ודואגת לשים את הנייד בפח שרשום עליו מחזור נייר מתחת לבית. אני מקווה שגם השכנים שלי נוהגים ככה... לא רק שהמוצרים מנייר ממוחזר עשויים מאיכות טובה אני גם ממש מתענגת מהעובדה שאני.. כן .. אני..היא זו שתרמה בעוד קצת למען איכות הסביבה שלנו ולמען אורח חיים בריא ונכון יותר. גם בשבילי וגם בשביל הדורות הבאים שעדיין לא כאן אבל יהיו.

ובטוחה שאם כל אחד יאמין ויחשוב שהוא כן משפיע, שהוא כן משנה, אז העולם יהיה מקום נעים יותר ובריא יותר בעבור כולם. כי צעד קטן של אדם אחד כזה או אחר יכול להשפיע. כי אם אדם אחד ואז עוד אחד ואז עוד אחד ידע על חשיבות מחזור נייר זה ישנה בסופו של דבר. כי צעד קטן לאדם הוא צעד גדול לאנושות.

ולא רק נייר אפשר למחזר. היום אפשר למחזר בטריות, בקבוקים מפלסטיק, בקבוקי שתייה ועוד ועוד. מחזור נייר הוא רק חלק מעולם המחזור שקיים. ממליצה בחום לכולנו להתגייס למאמץ ולהתחיל למחזר. לא רק שהסביבה תהיה נקייה יותר אלא גם איכות החיים שלנו תהיה טובה יותר. נהיה בריאים יותר, נשום אוויר נקי יותר ונגן על ילדינו מחזון של אסון אקולוגי קשה. 

יום ראשון, 10 באפריל 2011

איזה יום שמח!

קמתי הבוקר, שתיתי קפה, התלבשתי, התארגנתי ויצאתי לעבודה. בדרך עצרתי לבדוק את הדואר וגילתי שם המון מעטפות. ממי לא קיבלתי מעטפה?? קיבלתי לשלם חשמל, ארנונה, כל מיני פרסומות למכירת נדל"ן (אוף למה הם שמים את זה בתוך מעטפות??), ובין כל המעטפות ראיתי מעטפה אחת שישר בלטה לי לעין.

המעטפה הייתה בצבע טורקיז זוהר. המעטפות האחרות היו לבנות ופשוטות. היא גם הייתה קצת יותר גדולה מכל שאר המעטפות ועל גבי המעטפה היה חרוט ציור של נהר ומעין צאלון בסוף הנהר ובקרע נוף הררי. רק מהסתכלות שנייה על המעטפה הבנתי שהצאלון הוא למעשה חופה... ונזכרתי!!! איילת מתחתנת!!! איזה כיף!!!
הזוג הצעיר והמגניב הזה.. שאני אוהבת לקרוא להם חבריי הקרובים ביותר.. זוג יונים... דוגמא למופת לזוגיות מדהימה ומיוחדת.... ה-ם מ-ת-ח-ת-נ-י-ם!! ואיזה יופי של מעטפות כדי לסמל את המאורע החגיגי!

ובתור זוג צעיר הם החליטו שלא ללכת על חתונה קונוונציונאלית... הם החליטו להקים אוהלים במדבר ולחגוג את יום הנישואים שלהם תחת חופה בין החולות ותחת כוכבי השמים. החגיגה תימשך שלושה ימים ושלושה לילות. בתוכנית על האש, וקומזיץ עד הבוקר וכמובן טקס החתונה עצמו. מקווה שהיא שלחה לכולם את המעטפות - זו תהייה גם הזדמנות מעולה להיפגש עם כל חברותיי ומכריי מימיי התיכון. כולנו חברים טובים אבל עם השנים כל אחד קצת הלך לדרכו ותמיד אירועים ובמיוחד אירועים שמחים ומרגשים כמו החתונה של איילת היא הזדמנות מצוינת להיפגש עם כולם ולהתעדכן בשלומם.

איזה כיף! אני ממש מתרגשת! אני צריכה ישר לאשר את השתתפותי לחתונה. בטח יהיה גם אוכל טעים ומוסיקה טובה. לאיילת ונמרוד יש פשוט טעם מצוין. בטוחה שהם גם מתכננים לעצב את אזור החתונה בצורה מיוחדת ושונה. רק לפי העיצוב של המעטפה אפשר לראות כמה הם מוכשרים מיוחדים ומקוריים. מעניין איך הגיבו שולמית רונית ואיריס כשהן ראו את המעטפות..?? בטח הן הגיבו כמוני וממש התפוצצו משמחה!! חייבת לדבר הערב עם רונית.. זזתי לעבוד!

יום שני, 4 באפריל 2011

אלו החיים...

מכירים את ההרגשה שאתם פשוט הולכים לאיבוד? כאילו יש צומת אחת גדולה שנקראת "החיים" ויש יותר מידי פניות, יותר מידי מחלפים, יותר מידי רמזורים, יותר מידי "תנו זכות קדימה", יותר מידי "האט"?? יש לי יותר מידי הרגשה כזאת בזמן האחרון ומרגישה שהחיים שלי יכולים ללכת בקלות לכיוון כזה או אחר בעקבות החלטה אחת קטנטנה.

למה פשוט אין שלטים בחיים כמו שיש שלטים בדרכים?? ואם אתה לא יודע מה הכיוון שעליך לפנות בו, אז בכביש יש לך פשוט שלט שאומר לך לאן לפנות. ועוד אפילו מיידע אותך מראש מה המרחק שעליך לעבור לפני שאתה מגיע לייעדך. אם היו שלטים כאלו בטוחה שהכול היה הרבה יותר ברור ונהיר לכולם.

אבל אולי מאידך ההתלבטויות והלבטים שלנו הם מי שהופך אותנו להיות אנחנו מי שאנחנו. אולי עלינו לעבור תהליך מסוים על מנת שנוכל להגיד לעולם "אני זה אני" ונוכל להציג את עצמנו כמישהו כזה או ככזה. נוכל לפרסם את עצמנו כמי שאנחנו לאחרים כמו שמפרסמים משווקים את מוצריהם בשלטי חוצות בכבישים סואנים.

ומי אמר שהתוצאה יותר חשובה מהדרך??!?! כי דווקא מאחורי הדרך מסתתר הסיפור ולא מאחורי ההצלחה עצמה כי לאחר ההצלחה מתעוררת תחושה של צורך בהצלחה נוספת שמובילה שוב ליציאה בדרך חדשה. ובדרך החדשה אנו לומדים דברים חדשים אודותינו, ואודות הסובבים אותנו. בדרך החדשה צוברים חוויות חדשות ומכירים אנשים ואופקים חדשים.

אז אולי ההרגשה של ללכת לאיבוד היא רק התחלה של משהו קסום ולא ידוע??!! ואולי לפעמים יש לבקש תשובה בשלטים פנימיים ולא רק בשלטים חיצוניים?? ותמיד לזכור שהחיים הם מסע, יש ליהנות מהניצחונות אך לא להיאחז בהם, להכיר בתבוסותינו אך לא לשקוע בהם ולהישאר עם ראש פתוח לכל העתיד להתרחש.

יום הולדת חגיגה נחמדת!

לחברה הכי טובה יש עוד מעט יום הולדת בקרוב והחלטתי לעשות לה השנה מסיבת הפתעה. אז עכשיו  צריך להודיע לכולם על מקום ועל שעה, צריך שחברה אחרת תדאג להסיח את דעתה ולצאת איתה לבלות, וצריך להזכיר לכולם לא לפלוט שום דבר לידה. אבל מה שהכי חשוב הוא למצוא לה מתנה מגניבה.

אז חשבתי רבות ולבסוף נפל לי האסימון- דפוס משי ! זו מתנה מקורית, מגניבה, אני יודעת שאף אחד לא חשב עליה ואני בטוחה שהיא ממש תתלהב.  אז אני קונה לה בד לבן משי לבן ואבקש לצייר עליה איור של ציפור יפנית. היא תוכל לתלות את התמונה לצד השידה עם המראה הלבנה שלה וליצור לעצמה פינת איפור חמודה.

אני יודעת שהמתנה שלי תהיה אחלה של מתנה כי היא תזכיר לה תקופה טובה בחייה, את הטיול הגדול שלה במזרח! האמת שהיא חזרה ממש לא ממזמן ובגלל שהיא לא הייתה בארץ כבר מלא זמן די קשה לי להאמין שהיא באמת חזרה! היא חזרה מהטיול כל כך נרגשת עם מלא חווית ותיאוריות חדשות על החיים. ממש שמחתי בשבילה שלמרות כל חששותיה לטוס לחו"ל לבד, היא אזרה אומץ ונסעה. היה לה קשה להיפרד מכולם לכל כך הרבה זמן אבל היא הכירה מלא אנשים חדשים מתרבויות שונות ונראה שהיא ממש נהנתה! 

היא פרסמה את התמונות של כל האנשים החדשים שהיא פגשה וכל המקומות המרהיבים שהיא ראתה בפייסבוק שלה. אבל מה שהכי אהבתי לראות זה את החיוך הענקי שלה שיש לה בכל תמונה ותמונה. מקווה שמסיבת ההפתעה שתכננתי עבורה תעלה את אותו החיוך! וגם אם לא אני בטוחה שהמתנה שקניתי לה תעשה את העבודה!

התחלות

תמיד בראש השנה יש לי את אותה הבעיה.. להחליף לוח שנה... כבר עד שהתרגלתי ללוח שנה של שנה שעברה הגיע הזמן להחליף לאחד חדש... וחבל דווקא ממש אהבתי את הנושא של החתולים על לוח השנה שלי. בינואר חתול סיאמי יפיפה, במרץ חתול חבוק בחיק של כלב, במאי חתול משחק בכדור צמר, ביוני אימא חתולה עם גוריה ובאוגוסט חתול שרוע על הדשא משתזף.

אז תמיד בתחילת שנה אני יוצאת למסע בעקבות לוחות שנה חדשים. כי אני לא צריכה רק לוח שנה חדש בשבילי, אני צריכה לוח חדש להורי, אחי, גיסי ולאחיינית הקטנה והחמודה שלי. חשוב שלוח השנה יהיה גדול ובולט, אבל לא גדול מידי, ככה שיהיה אפשר לתלות אותו על בקיר אבל שלא יתפוס את כל המשטח. חשוב שיהיה צבעוני ושמח וחשוב שיהיה תואם לאופי של כל אחד.. ככה שיאהבו את הלוח שנה החדש. זו משימה לא פשוטה אבל אני אוהבת לשמח את היקרים לי ומיד בתחילת כל שנה אני יוצאת למשימה.

להורי מצאתי לוח שנה עם ציורים של פרחים שונים לכל חודש. באוקטובר כלניות, בדצמבר חמניות, בפברואר במבוקים, במאי ציפורן ואוגוסט ורדים. לאחי קניתי לוח שנה עם דוגמניות. דוגמניות נעות על המסלול, דוגמניות מתאפרות, דוגמניות מצטלמות לקמפיין ודוגמניות בשטיפת מכוניות. לגיסי קניתי לוח שנה עם דמויות מהמיתולוגיה היוונית. בלוח השנה הזה תוכלו למצוא את זאוס, דמטר, הפייסטוס, הרמס, פוסידון ועוד. ולאחיינית הקטנה והמתוקה מתוקה שלי, שבכל פעם שאני רואה אותה אני פשוט לא יכולה להפסיק לחבק ולמחוץ, קניתי לוח שנה של בארץ', הדמויות האהובות עליה מתוכנית הטלוויזיה האהובה עליה.

יצאתי מהחנות בתקווה שלוחות השנה החדשים שלי ימצאו חן בעיני כולם. ורק אחרי שהלכתי מהחנות נזכרתי ששכחתי לקנות לוח שנה חדש לעצמי, אבל זה כבר אמרתי לעצמי אז אשמור ליום אחר. אשאר עוד ימים בודדים עם הלוח שנה הקודם. אולי אעלעל בו קצת לפני שאשליך אותו לפח ואקנה אחד חדש לקראת השנה החדשה שתבוא עלי ועל כל אהובי לטובה! וכמובן- שיהיה לי בהצלחה עם הבלוג החדש (: