איזה כיף. אני מתחתנת. היום השמח הזה סוף כל סוף הגיע. אז אחרי כל ההכנות אני מחר קמה ליום החתונה שלי. היה לא קל לארגן את כל האירוע של החתונה. צריך היה לדאוג לרשימת אורחים ולמצוא הזמנה שאני אוהבת ושלוח לכולם את ההזמנות. הייתי צריכה למצוא תקליטן שאני אוהבת ולחשוב על סגנון מוסיקה שאני אוהבת ולבחור את השיר לריקוד הראשון שלנו כזוג. הייתי צריכה למצוא קייטרינג ולחשוב על איזה מנות ראשונות ועיקריות אני רוצה להזמין. הייתי צריכה למצוא שמלת כלה ומאפרת ומעצבת שיער. אבל המשימה הכי קשה הייתה לחשוב איזו חריתה אני רוצה לרשום על הטבעת של בעלי לעתיד.
רציתי חריתה מיוחדת ושונה. חריתה זו תלווה אותנו לאורך כל חיינו ורציתי משהו משמעותי ונוגע ללב. חשבתי אולי לרשום משפט תנכי מרגש על נישואין. אז רשמתי בגוגל "משפט תנכי מרגש על חיי נישואין". לא מצאתי משפט שכזה, אך מצאתי משפטי אהבה רבים אחרים. מצאתי גם הרבה משפטי קרש ובדיחות שונות ומוזרות. החלטתי שאני לא צריכה את גוגל בשביל המשימה הזו ושאני צריכה להחליט על חריתה שנובעת מעומק ליבי.
החלטתי שאני צריכה לשבת בשקט בחדי ופשוט לחשוב. ידעתי שנפש שלי יודעת את התשובה לשאלה באיזו חריתה ברצוני לבחור. ידעתי שעלי לנתק את עצמי מרעשים חיצוניים ופשוט להקשיב לי וללבי. לא קל להתנתק מהעולם, במיוחד לאור העובדה שהייתי באמצע הכנות ליום הכי גדול בחיי. גם חברותיי ובני משפחתי היו מאד נרגשים עבורי והם הרבו להתקשר ולהתעניין בהתקדמותי לקראת המאורע הגדול. אבל החלטתי כי עלי להקדיש לפחות חצי שעה מזמני היקר על מנת להחליט על חריתה ראויה שבאה מהלב.
אז ניתקתי את הטלפון סדרתי את הדלת וישבתי בחדר מול דף ועט. ופשוט חיכיתי. חיכיתי שנפשי תבחר חריתה ראויה. ואז לפתע פתאום הופיעו מול עיני המילים "אתה החיים שלי". ידעתי שזו חריתה קצת קיטשית אבל כל מילה בה אמת. ידעתי שנפשי יודעת אהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה