איך אני אוהבת יצירות שיש בהם חריתה אומנותית. זה הופך את היצירה ליצירה כל כך יוקרתית. לא ממזמן הלכתי לתערוכה. זה היה פשוט מדהים לראות את כל היצירות שיש שם. אומנים בארץ כל כך מוכשרים. האמת היא שלא היה אכפת לי לקנות איזה יצירה אחת או שתיים, אבל אין לי כסף. כל יצירה שם עולה הון אבל האמת שבצדק. כל יצירה שווה את סכום הכסף שדורשים עבורה. רואים שהחומרים שממנה עשויים היצירה הם חומרים איכותיים ומשובחים שעלו כסף רב. רואים גם את הזמן וההשקעה והמחשבה שכל אומן ואומן השקיע ביצירתו.
אם לא הייתי כל כך ביישנית, אולי הייתי נגשת לאומנים ומחמיאה להם על יצירותיהם. אבל אני כן ביישנית ולא היה לי נעים. אולי גם אני אלמד לעשות חריתה אומנותית ואדע גם ליצור יצירות מופת. לא בטוח אם אהיה כל כך טובה או מוכשרת אבל עדיף לנסות מאשר לא לנסות. אם לא אנסה בחיים לא אדע. וגם אומרים שרק אנשים שמאמינים בעצמם והם בעלי ביטחון מוכנים להתנסות בדברים שהם יודעים שהם לא מעולים בהם, אבל יש להם עניין בדבר החדש, והם מוכנים לנסות.
אני מעריצה אנשים כשאלה. אולי בגלל זה אני לא חוששת להתנסות בתחומים שונים, גם אם מצפה לי כישלון בסוף ההתנסות. חבל שאין ל כישרון ביצירה או ב- חריתה אומנותית. הכוונה לכישרון טבעי ומולד ומוחלט. אבל התברכתי בתכונות ויכולות אחרים ובטוחה שאמצא את עצמי בקרוב. מקווה שמאד בקרוב, אבל אין לדעת.
עד אז, אני בינתיים מעריכה את העבודה שאני יכולה ליהנות מאומנות. חריתה אומנותית ויצירות אומנים זה לא משהו שכל אחד יכול להעריך. אבל אני כן. ועל כך אני שמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה