אנו חיים בעולם כל כך בירוקראטי. יש המון טפסים לכול. המון מסמכים לכול. הכול צריך למיין ולתייק. אני לא יכולה עם זה יותר. עכשיו גם אנשים התחילו לעשות למינציה. חס וחלילה שהדף או המסמך הנורא חשוב שלהם לא יתכלה. נורא חשוב דפים. נורא חשוב ניירת. ולמה? כדי לחשוב שיש סדר בעולם שלנו? כדי שנרגיש שאנחנו בשליטה. אני ממש לא מסכימה עם כל הגישה הזאת. זה רק גורם ליותר מתחים ולא מרגישים כלל יותר סדר אלא שיש יותר בלגן שצריך לעשות בו סדר. הכול יצא כמו מעין הפוך על הפוך פסיכי שכזה.
למינציה זה עוד פיתוח של אותו סדר בירוקראטי. אנשים היום התחילו לעשות למינציה לכרטיסי הביקור שלהם, למסמכים שהם חושבים שנורא נורא חשובים. אפילו מלמדים ילדים בגן לעשות למינציה על הציורים שלהם פן הם יתכלו. אבל אז מה אם דברים מתכלים. אולי זה טבע הדברים ואנשים צריכים ללמוד להבין את הטבע ולא לנסות להילחם בו כל הזמן. אבל כנראה זו המלחמה הבלתי פוסקת בין הטבע לבין התרבות.
התרבות תמיד תרצה לעכב ולחנך את הטבע והטבע הפרוע והבלתי ניתן לריסון שוב ושוב ישליט את כוחו. אז עוד דוגמא טובה למלחמה הזאת היא ההמצאה של למינציה. נשמע שאני מוחה על דבר וקטן ופשוט אבל מבחינתי מדבור בהרבה מעבר לזה. אם קצת נקשיב יותר לטבע ואם קצת נבין אותנו ולא ניסה להילחם בו כל הזמן אלא יותר נהיה אחד עם הטבע נוכל להביא לחיים טובים חיים בריאים יותר נוכל להילחם בזיהום האוויר שמתפשט שבעולם שבסוף יביא עלינו צער רב.
אז להילחם בדבר פשוט כמו למינציה זה הצעד הקטן. זו המלחמה שלי. וזו התחלה של תיקון עבורי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה