יום רביעי, 1 ביוני 2011

מזחל אל פרפר

איזה מצחיק זה איך אנשים פתאום יכולים לשנות אופי רק על ידי לבוש קצת שונה ופתאום גם האופי שלהם משתנה. למשל הייתה לי חברה ממש טובה שנמאס לה להיות החנונית של השכבה אז היא החליטה שהיא רוצה לעשות שינוי חיצוני ושינוי פנימי ומעתה היא החליטה שהיא רוצה להיות פריקית. היא ילדה גם נורא חכמה ומוכשרת אז היא הייתה מציירת לה על חולצות והמכנסיים כל מיני סמלים של להקות פנקיסטיות והחלה ללבוש מכנסיים קרועים ומתחת גרביונים שחורים גותיים וחולצות שחורות. היא גם התחילה להתאפר הכול בשחור.

בהחלט הילדה עשתה שינוי תדמית משמעותי. היא הפסיקה להיות נחמדה לכולם והתחילה פתאום להגיד "לא" והיא גם הייתה אומרת את זה בצורה בוטה ומעליבה. גם כי זה לא היה צפוי שהיא תתנהג כך אז זה היה עוד יותר פוגע. המכנסיים, חולצות, חגורות ועוד אביזרים שהיא הייתה הולכת איתם מיום ליום נהיו ליותר ויותר גותיים והיא אף התחילה להסתובב עם כל מיני עיתונים קומוניסטיים אנטי צבאיים וצרחה בקולי קולות שהיא פציפיסטית ושהיא לא מוכנה להתגייס לצבא.

לא הבנתי איך פתאום מישהי יכולה לעשות כזה שינוי של מאה שמונים מעלות. מהילדה הכי טובה וחנונית בשכבה לילדה הפריקית והמוזרה הלובשת חולצות ומכנסיים כה זרוקים. אבל היה נראה שהיא ממש מרוצה מהשינוי שהיא עשתה לעצמה. רואים שהיה לה יותר טוב עם עצמה. שהיא גילתה את עצמה.

עברו שנים רבות ונתקלתי באותה בחורה באוניברסיטה. היא הפסיקה ללבוש חולצות מגוחכות, אך עדיין לא לבשה חולצות אופנתיות. היא כבר הייתה הרבה יותר נחמדה והיה נראה היא מצאה את האמצע שלה, בין הילדה המתוקה והנחמדה לכולם שהיא הייתה לבין הילדה המרדנית שאוהבת להגיד "לא". היה נראה שהיא יודעת היום בדיוק מי היא ומה היא ושהיא מצאה מקום שקט ושלם בחיים שלה. אז היום בחבורה כשאנחנו מדברות על שינויים, אני תמיד מספרת את סיפורה של אותה בחורה חנונית לשעבר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה