אני ממש מפחדת מ- קוסמים. לא יודעת למה אבל יש בהם משהו ממש שמפחיד ומבהיל אותי עד מאד. כל פעם שאני מגיעה עם הילדים למופע של קוסמים אני ישר מתחילה להרגיש לא טוב. אני נלחצת מהר מאד והגוף שלי מתחיל להזיע. אולי כל ההוקוס פוקוס והנסתר והלא ידוע הוא מעבר לבינתי ולפיכך זה מלחיץ אותי מאד. אני מניחה שאולי יש איזה שהיא חווית ילדות טראומטית שלפיכך אני מגיבה כמו שאני מגיבה.
באמת שהכול מתחיל מחוויות ראשוניות שמעצבות את האישיות שלך ואת מי שאתה. כנראה שהייתה לי חוויה לא נעימה עם קוסמים שגרמה לי לחוש כבר אז זעזוע ולחץ. כנראה שהיום אני מגיבה בדיוק כפי שהייתי קטנה כשראיתי קוסמים לראשונה. מדובר בתגובת שיחזור לאותו אירוע בדיוק. כנראה שלא פתרתי עם עצמי בדיוק מהו אותו הטריגר שבגללו הכול התחיל.
לא זכורה לי מה בדיוק קרה עם אותם ה- קוסמים כאשר הייתי ילדה קטנה אך ברור לי שקרה שם משהו שהלחיץ אותי נורא. כנראה משהו לא רגיל כי לכול שאר הילדים בגן שלי לא הייתה תגובה דומה וגם לילדים שלי אין תגובה דומה וגם לחברים של הילדים שלי אין תגובה דומה. יש כאלו שהולכים למהפנטים על מנת לשחזר זיכרונות מודחקים. האמת שזו יכולה להיות אופציה טובה אבל אני עוד יותר מפחדת ממהפנטים.
כנראה שאצטרך לחיות עם זה. אני מניחה שיש דברים יותר גדולים מאשר לפחד מ- קוסמים. זו האמת סתם שטות קטנה והילדים שלי עוד מעט יגדלו ואז בכלל לא אצטרך להיתקל עוד ב- קוסמים כלל וכלל. זו רק תקופה כנראה שאני אמורה לעבוד ותו לא. אבל עד אז כנראה שכל פעם שאראה קוסם אקפא על מקומי לשנייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה