איזה פדיחה זה לשבת שורה ראשונה ב- סטנד אפ. תמיד אני פוחדת שיצחקו עלי. לא יודעת למה אבל אני פוחדת. למרות שזה כל הקטע של סטנד אפ, לצחוק עם אנשים. אז כדי להתגבר על הפחד תמיד אומרים שצריכים להתמודד מולו. אז ביום שישי הקרוב אני וחברה שלי הולכות למופע סטנד אפ ואנחנו יושבות בשורה הראשונה. על בטוח יפנו אלינו. היא בחורה בלונדינית מהדממת ואין מצב שהסטנדאפיסט לא יתחיל לשאול אותה שאלות ואז בטח גם יתחיל לשאול אותי.
אז הגיע יום שישי ואני והחברה שלי לבשנו את מיטב בגדינו ויצאנו למופע ה- סטנד אפ. יכולתי ממש להגיש את הדופק שלי. ממש פחדתי. התיישבתי בכיסא ויכולתי להרגיש איך הקיבה שלי מתכווצת ואיך אני כולי מתכווצת אל תוך כדור דמיוני. הבדרן עלה לבמה, והתחיל את הרוטינה הרגילה של בדיחות על המצב הביטחוני, בדיחות על עדות, בדיחות על בינו לבינה ועוד. ואז הוא נתחיל לדבר עם הקהל. לא עברה שנייה הוא כבר צד במבטו את חברה שלי.
ידעתי שזה הולך לקרות אבל לא ידעתי שזה הולך לקרות כל כך מהר. הוא התחיל לשאול לשמה, מאיפה היא, מה היא עושה, אם יש לה חבר, למה חבר שלה לא פה, עם מי היא הגיעה. ואז הלב שלי ירד לתחתונים. עכשיו הוא הולך לשאול אותי שאלות. מזה כל כך חששתי. מזה נענעתי ללכת למופעי סטנד אפ שנים ועכשיו הוא הולך לשאול אותי שאלות! הרגע הנורא ביותר שיכול לקרות לי עתיד להתרחש.
חברה שלי ראתה אותי שאני מאדימה ואז מכחילה. פשוט לא יכולתי להפסיק להחליף צבעים. אבל פתאום הסטנדאפיסט שאל: "יש חיילים בקהל?" ומיד כל החיילים עשו המון רעשים. מה? מה קרה פה עכשיו? הוא לא שאל אותי שאלות? איזה מין מופע סטנד אפ זה? הייתי אמורה להתמודד היום עם הפחד הכי גדול שלי ומה בדיוק קרה פה?
יפה מאוד!! זה התחיל מזה שהתעצבנתי קצת על מופע סטנד אפ שתיארת פה, כאילו בכל מופעי הסטנד אפ הסטנדאפיסט חייב לצחוק על האורחים (מה זה? המצאה ישראלית?), אני דווקא חושב שאין פה שום הגיון, זה לא מצחיק ובטח שלא משעשע לבנאדם שמקבל על הראש (וכן, גם הוא יגיד לעצמו אלף פעם שזה בסדר וככה זה במופעי סטנד אפ). אבל בסוף דיברת על הפחדים הכי גדולים שלך וגרמת לי ואני מניח שכמעט לכל אדם שני שרואה את זה להזדהות אתך באופן מלא
השבמחק